פתיחת תערוכות חדשות במרכז לאומנות עכשווית

הסלון האווירי- גבריאל קלזמר

ולנטיין- מיכל אלפרן

20.9 יום שישי ב 11:00

המרכז לאמנות עכשווית בערד שמח להציג שתי תערוכות יחיד חדשות, של האמנים גבריאל קלזמר ומיכל אלפרן. שתי התערוכות מציגות עבודות מתעתעות, שלא קל למקם ולסווג. העבודות הן פיסוליות, אבל גם ציוריות ומיצביות והן מערבות את הגוף, המבט והמרחב. המציאות הנוכחית האלימה והטרגית רודפת גם אותן, אבל הן מתעקשות להציע את מה שאמנות יכולה: רגעים של עצירה, של קסם, של מבט מתחדד, של מחשבה מטיילת, של רבדים ומשטחים ושכבות, של אנושיות; את האפשרות להיות בו-זמנית מחוץ לדברים ובתוכם.

שם התערוכה של גבריאל קלזמר, “הסלון האווירי”, מתייחס ליריד הצרפתי של כלי התעופה שראשיתו בתחילת המאה העשרים. במרכז היריד הראשון בגראן פאלה (1908) צפה ספינת אוויר חגיגית, נפוחה, מלאה בגז. העבודות האוויריות שקלזמר יוצר בעשור האחרון עשויות חומרי עטיפה זמינים, כמו רדידי אלומיניום ושקיות ניילון. האוויר הוא מה שמעניק להן צורה ונפח ומעמיד אותן לתצוגה.

במרכז התערוכה הנוכחית נמצאת עבודה מונומנטלית שהוצגה לראשונה בגלריה לאמנות של רמת השרון לפני כשנה. זהו אחד מן הפסלים-מיצבים המתנפחים, שמתגלגל ומקבל כעת מקום חדש והקשר חדש. בכניסה אל ה”בועה” הגדולה של קלזמר, שמתדפקת על קירות הגלריה, מתגלה מנהרה מוזהבת אין סופית: חזיון מסנוור ועוטף עשוי “נייר כסף” בצבע זהב. מי שצופה מבחוץ על ה”בועה” הזו בזמן שאחרים נכנסים לתוכה, מבחין בתנועות הגליות שהאוויר מייצר עם כניסתו של הגוף הזר, שנדמות לתנועות של בליעה ועיכול.

את הדימוי/מרחב של העבודות האלה אפשר למקם באופטיקה ובאסתטיקה של מעגלי הציור של קלזמר, שכמה מהם מוצגים בתערוכה גם כן. הם נוכחים כאלמנטים גיאומטריים שטוחים ודינמיים אבל גם כאישונים פקוחים, וגם כחללים בעלי עומק ונפח. בכמה מהם אפשר למצוא איכות מדברית של מרחבים אינסופיים וגרמי שמיים.

התערוכה של מיכל אלפרן “ולנטיין” מכילה עבודות מן השנים האחרונות שנוצרו בחומרים פלסטיים וגמישים ולצידן עבודות עשויות אבן. המחקר החומרי של אלפרן חושף ומאיר בחומרים את התכונות הציוריות והפיסוליות שלהם – נוזליות, ברק, כתמיות, מונוכרומטיות ועוד.

עיקרון מהותי לעבודתה של האמנית הוא ההיווצרות של עבודה אחת מתוך אחרת. מרבית העבודות בתערוכה התחילו מדימוי מובהק (שולחן, טורסו, אגס אכול, פרח), שהלך והופשט והתמסך עם כל ביטוי חזותי שלו, ומוצג לנו כעת בגלגולו הנוכחי. החיפוש אחר הדימוי הזה הוא חסר תועלת. אבל השימוש החוזר והמשמעות המתמלאת ומתרוקנת הם עקרונות מהותיים ובסיסיים לעבודתה של אלפרן, לאתיקה ולאקולוגיה שלה.

למעשה, הדמות (והרעיון) המיתית שליוותה את יצירת התערוכה היא זו של “אקו”, נימפת ההרים שסיפורה שזור במיתולוגיה הרומית בזה של נרקיס. על פי אובידיוס, אקו הפטפטנית והמוכשרת נענשה בידי הרה, שגזרה עליה לתת את קולה רק למילותיו של אחר (כלומר, לשמש כ”הד”, ומכאן שמה). הפעולה, החומרים ותהליך היצירה של האמנית מתלכדים בדמות ההד החוזרת, ההולכת וקמלה, בסיפור אהבה נכזבת ורגש שנותר ללא מענה. הקול שנותר ללא מענה הוא מנגנון יוצר ואינסופי, שמעמת את האדם עם עצמה לנצח.

גבריאל קלזמר (נ. 1950, חי ועובד בלונדון ובירושלים) הוא אחד האמנים הבכירים בעולם האמנות בישראל. הוא החל את פעילותו בשנות השבעים, עם סיום התואר הראשון באמנות בבצלאל. בהמשך, העתיק את מגוריו ללונדון, שם קיבל תואר שני ודוקטורט באמנות מה-RCA (הקולג’ המלכותי לאמנות). בין 2014 ל-2018 כיהן כדיקאן המדרשה לאמנות, בית ברל. עבודותיו הוצגו במוסדות אמנות רבים בארץ ובעולם, ביניהם הביאנלה בסן פאולו, ברזיל, מוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות, גלריה  Serpentine בלונדון, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית וגלריה גבעון בתל אביב. קלזמר זכה בפרסים רבים, בין השאר בפרס סנדברג מטעם מוזיאון ישראל, פרס פונדיק מטעם מוזיאון תל אביב, ופרס מרדכי ושושנה איש שלום מטעם בית האמנים בירושלים.

מיכל אלפרן (נ.  1986, חיפה, חיה ועובדת בניו-יורק ובתל אביב) היא אמנית פיסול ומיצב. עבודותיה הוצגו במוזיאונים ובמוסדות אמנות בישראל ובעולם, ביניהם מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית, מוזיאון אשדוד לאמנות, גלריית וולך, גלריית Fals Flag וגלריה M23 Projects בניו יורק. אלפרן היא בוגרת התואר השני (MFA) בפיסול של אוניברסיטת קולומביה, ניו יורק, והתואר הראשון באמנות של האקדמיה לאמנות בצלאל, ירושלים.

ליצירת קשר: ליהיא אלון, 054-4745372, acacarad@gmail.com