תערוכות חדשות במרכז לאמנות עכשווית בערד
דניאל פישר: מים שקטים | אוצרת: לאה אביר
תערוכה נודדת: אַתְרָא | אוצרות: בר ירושלמי ושרון גלזברג
פתיחה: יום רביעי, 21.1.26 בשעה 19:00 במרכז לאמנות עכשווית בערד
בן יאיר 28, מתנ"ס ערד, קומה א' | שעות פתיחה: ד', ה', 9:00-13:00 16:00-20:00, שבת 11:00-14:00
המרכז לאמנות עכשווית בערד שמח להודיע על פתיחת שתי תערוכות חדשות. הראשונה היא תערוכת יחידה של האמנית הצעירה דניאל פישר, שכוללת מיצב גדול ממדים, עבודות קרמיקה וציורים. התערוכה הלכה ונבנתה במהלך השנתיים האחרונות, במהלכן ערכה האמנית ביקורים חוזרים בערד, במסגרת תכנית הרזידנסי של המרכז. במקביל לתערוכה זו, המרכז מארח תערוכה נודדת מבית גלריה שכטר בשם "אַתְרָא", שעוסקת בחלומות ובתת-המודע הקולקטיבי ומזמינה מבקרות ומבקרים להוסיף את חלומותיהם לאוסף דיגיטלי חי ומתפתח.
במרכז התערוכה של דניאל פישר יש מיצב פיסולי חדש בשם "מים שקטים", כשם התערוכה. הוא מפגיש בין יער סבוך שמפוסל בלוחות עץ לבין עבודת ריצפה שמדמה את מימיו של נווה מדבר. אפשר להתהלך בסביבה הזו והיא בנויה מחלקי נוף שמופיעים שוב ושוב בעבודות שונות של האמנית: צמחייה ומקווי מים. אלה מקומות התכנסות שהם חברתיים ופרטיים גם יחד, ששוהים וצפים בהם, והחיים צצים בהם מתוך השקט. היער של פישר בנוי צללי-עצים או שאריות שלדיות של עצים שרופים שלמרות הכל זוקפים קומתם.
במהלך השנה האחרונה, במסגרת תפקידה כחובשת במילואים, פישר טיפלה בפצועי הטבח בדרוזים בא-סווידא בסוריה, שהגיעו לבתי חולים שדה שישראל הקימה על הגבול. כמו רבים מתושבי הארץ הזו, היא נתקלה במראות ובסיפורי זוועה שלא דמיינה. אולם מתוך הפוסט-טראומה שפושה בכל, היא מבקשת לאתר דווקא את הגדילה או הצמיחה, את זווית ההסתכלות החדשה על החיים ועל העולם שיכולה להיווצר מתוך השבר. החיפוש הבלתי נגמר אחר חיים חדשים הוא אחד המפתחות לקריאת התערוכה, שמלאה בסימנים של מפלט ואפשרויות אישיות וחברתיות של שיקום. התערוכה "מים שקטים" היא הזמנה להיחשף לגישה האמנותית הייחודית והמקורית של פישר, העמדה הביקורתית-אוהבת שהיא מאיישת כלפי העולם. היא מגלה ומייצרת מקומות שהייה (של המבט או של הגוף) שמתיכים יחד את החוץ והפנים באופן שמסיר הפרדות ומגבלות וחוגג את העירוב, הצבע, החיים.
הפרויקט "אַתְרָא", שמוצג לצד "מים שקטים", הוא יוזמה של גלריה שכטר, באוצרות בר ירושלמי ושרון גלזברג ובשיתוף ניר ג'ייקוב יונסי, עידן יצחקי, לירון ורדי גלר, מעין מוסקונה ועוד. זהו פרויקט רב-תחומי שעוסק בחלומות ובאופן שבו הם מתמזגים עם זיכרונות משותפים, קדומים ועכשוויים. הפרויקט מזמן יחד אמנים, פסיכואנליטיקאים ויזמי טכנולוגיה מתוך שאיפה לחקור את תודעתנו כיחידים וכקבוצה, ולשרטט את גבולות החלום החברתי שבו אנו חיים. המבקרות והמבקרים מוזמנים להוסיף למאגר החלומות המצטבר חלום שחלמו בשנה האחרונה. כל החלומות נאספים באופן אנונימי למפה קולקטיבית דינמית של תת המודע המשותף. הפרויקט שואב השראה מ"מטריצת החלום החברתי", שיטה מדעית שהומצאה ב-1982 בלונדון בידי גורדון לורנס, ורווחת היום בארצות רבות בעולם. השיטה נולדה בעקבות ספרה של שרלוט ברדט משנות השלושים של המאה הקודמת, ובו חלומות שאספה במשך שנים, בתקופה שבה בלטה החרדה מפני המשטר הטוטליטרי, וש"ניבאו" בחלקם את אירועי המלחמה והשואה.
