“וישמע הכנעני מלך-ערד ישב הנגב, כי בא ישראל דרך האתרים; וילחם בישראל, וישב ממנו שבי” (במדבר כ”א,א)
מי הם הכנענים?
העיר התחתית היא ערד הכנענית, אחת הערים הקדומות בארץ, שהתקיימה בתקופת הברונזה, לפני כ- 5,000 שנה. במקום שרידים מרשימים של עיר כנענית מבוצרת עם מערכת רחובות משוכללת המעידה על תכנון קפדני, מבני ציבור הכוללים שווקים, ארמון ומתחם מקודש.
מלך ערד מופיע ברשימת מלכי כנען שנוצחו בידי יהושע בן נון בעת כיבוש הארץ (יהושע י”ב, 14). בכתובת שנמצאה בכרנך שבמצרים, מופיעה ערד ברשימת ערים שכבש פרעה שישק מלך מצרים בשנת 925 לפסה”נ. במצאי החפירות בולט היעדרם של שרידי יישוב משלהי תקופת הברונזה המאוחרת, היא תקופת הכיבוש הישראלי וההתנחלות. ואכן, המקום ניטש ולא נושב למשך כ- 1500 שנה (עד 2650 לפסה”נ).
ערד נבנתה שוב בתקופת הברזל, התקופה הישראלית (מהמאה ה- 13ועד המאה ה- 6 לפני הספירה) כמצודה צבאית חשובה בגבול ממלכת יהודה וכתחנת דרכים לשיירות המסחר הממלכתיות. בתל-המצודה נחשפו מצודות מתקופת המלוכה.
במקום מפעל מים מרשים, הממצא המרגש והייחודי – מקדש יהודאי, מזבח ודביר. למעלה ממאה אוסטרוקונים כתובים עברית וכתשעים בארמית התגלו במצודה. האוסטרקונים העבריים מונים בעיקר רשימות של שמות אנשים, כמויות מזון והוראות למשלוחי צבא ובהמות.
ראויים לציון שני אוסטרקונים: באחד נזכר המושג “בית יהוה”, אולי התייחסות לבית המקדש בירושלים. באוסטרקון השני מוזכרים אדום ומלך יהודה, והוא דן כנראה באיום אדומי על המאחז הצבאי היהודאי בערד. הממצא הכתוב המגוון הוא בעל חשיבות רבה לחקר התפתחות הכתב העברי.
במקום חניון לילה, מרכז אירוח “החוויה הכנענית” לארוחות, אירועים, לינה וסיורי מדבר. פתוח כל ימות השנה.
