מסלול מעגלי באורך 6 ק”מ. קל עד בינוני. 2 ק”מ עד הבור הראשון.

מתאים אפילו לילדים מגיל 4. אפשרי כל השנה, בקיץ בשעות הקרירות.
תחילת וסיום המסלול: קצה רחוב חברון בערד, בסמוך לפארק הצפוני.
אזהרות: יש לעקוב אחר מזג האוויר ואזהרת שטפונות ולבצע התאמות לפי הנדרש! כל גשם באזור יכול לגרום לזרימת שטפון בערוץ. הטיול על אחריותכם בלבד.

המידע באדיבות דב פוניו, תושב ערד המאוהב באזור ובמדבר.

המסלול בקצרה:
מקצה רחוב חברון יוצא צפונה שביל מסומן כחול. אחרי 1 ק”מ הוא יורד לערוץ בו חצובים 4 בורות במרחקים קצרים זה מזה. השביל יוצא מהערוץ, עובר בקרבת בור חמישי ומסתיים במאגורת רחמים. ממאגורת רחמים חוזרים בנחל חסד אל הצד המזרחי של פארק ערד.

יש כמה אפשרויות למסלולים קצרים או ארוכים:
1. להגיע עד הבור הראשון ולחזור. טיול קליל, קצת יותר משני קילומטר.
2. אחרי הבור הרביעי השביל המסומן עובר את הערוץ ועולה בדופן המזרחי. מיד עם גמר העלייה פוגשים דרך רכב שעולה דרומה. היא מובילה אל נקודת ההתחלה וזה מעגל של 4.5 קילומטר.
3. המסלול המלא המפורט כאן למטה.

מסלול מפורט:

יוצאים מקצה רחוב חברון צפונה, ליד מחסום רכב. נעקוב אחרי סימון כחול, נחצה שטח מישורי ונצמדים אל דרך קיימת.
אחרי 220 מטר הדרך מסתעפת לשני צדדים. אנחנו ממשיכים עם השביל ישר, עולים על גבעה מתונה ויורדים לעמק שעד מהרה הופך לקניון בין דפנות של אבני צור.
יורדים בערוץ 230 מטר ולפנינו הבור הראשון. אל הבור מובילה תעלה ברורה מדופנת גל אבנים.
אחרי 250 מטר נראה עוד 2 בורות סמוכים זה לזה.

הבור הראשון קיבל אספקת מים מתעלת ניקוז מהגדה המערבית. לבור השני הופנו מי שטפונות מהערוץ עצמו על ידי סכר שנהרס בשיטפון, אבל שרידיו קיימים. אותו שיטפון כנראה פתח מסלול זרימה שמאלה.
רוב התעלות אינן מתפקדות בימינו. הן נפרצו על ידי זרמי מים וחדלו למלא את הייעוד שלהן.
אחרי 180 מטר נראה בור נוסף.

יחידת חילוץ ערד ערכה לפני כמה שנים תרגילי הצלה, במהלכם ירדו אנשיה לתוך 4 הבורות שעומקם כפי שכתבנו 6-7 מטר. הם צילמו תמונות שמעידות על תהליך בניית הבורות בעבר. כולם נחפרו בצורה זהה, עם קיר תמך, ואל פתח הבור הובלו מי נגר ע”י תעלות.

אחרי הבור הרביעי השביל יוצא מהערוץ ימינה. אחרי 400 מטר הוא נכנס לערוץ מקביל ממזרח. כאן נחפר בור בערוץ עצמו ולכן הוא נמצא בתהליך סתימה מתקדם. מכאן השביל שוב פונה צפונה, ועובר אל נחל דומיה ולמאגורת רחמים.
מאגורת רחמים נבנתה על גדת נחל דומיה, ממש במרכז פניית פרסה של הנחל. זרם מים חזק של שטפון משמעותי עלול להיזרק פנימה את תוך החלל שנוצר שם. כמעט כל שנה המאגורה מתמלאת במים, וגם אחרי מאות או אלפי שנים לאחר שנבנתה, הקיר עדיין מחזיק מעמד. המים נספגים בקרקע אחרי כמה שבועות, ומי התהום במקום מצמיחים יער צפוף של קנה.

ריכוז גדול כל כך של מקורות מים מלאכותיים, מעיד על דרישה מרובה של מים באזור. יכול להיות שהדרישה הזאת נבעה מדרכים ראשיות שעברו בקרבת מקום.

צילום: ענבל ארזי